זכות הצעקה

על המחאות בבולגריה שהעולם מתעלם מהן

אני טקסט פוליטי

זה הפוסט הראשון בבלוג שהחלטתי לפרסם בעברית, וגם הפוסט הפוליטי הראשון (מי שמכיר אותי יודע שאני אדם א-פוליטי, על גבול האנטי-פוליטי), אבל ההחלטה הזאת הגיעה באופן ספונטני במטרה לפרסם ולהפיץ את הבשורה של מה קורה כאן, כי דברים קורים. ובקנה-מידה היסטורי בינלאומי והתקשורת הישראלית משום מה מתעלמת.
את התמונות כאן צילמו חברים קרובים ועמיתים לעבודה, שעמדו עם הרוב המוחה מול בניין הפרלמנט במרכז סופיה.

הפגנות מול בניין הפרלמנט. צילום: סלבייקו אינגיליזוב

צילומים: סלבייקו אינגיליזוב

צילומים: גיאורגי צ'וקוב

למה החלטתי לפרסם את הפוסט הזה

כמישהו שחי בחו"ל כבר כ-5 שנים, ורואה את ישראל מבחוץ, כפי שלא ראיתי אותה לפני כן, אני יכול לומר שישראל והעם היהודי נמצאים כל הזמן בכותרות. בין אם זה הסכסוך הפנימי, הישראלי-פלסטיני, האזורי המזרח-תיכוני. אין מהדורת חדשות כאן שבה המילה "ישראל" לא מוזכרת. קשה לי לומר אם זה עניין מקומי-בולגרי או יותר בינלאומי, אבל למרות הקשרים עם הגוש המזרחי, ברית המועצות בעבר ורוסיה היום, בולגריה תמיד פירגנה ועדיין מאוד מפרגנת לישראל: בישראל בתי החולים והרופאים הטובים ביותר בעולם, לישראל הצבא הכי חזק, מערכות הנשק הכי מתקדמות, בישראל חברות ההייטק המובילות (שלחלק מהן סניפים כאן בסופיה).

כבר למעלה משבוע יש מידי יום הפגנות ענק נגד הממשלה והשחיתות. עשרות אלפי אנשים בכל הערים הגדולות ברחבי בולגריה.
נסיונות שלי למצוא התחייסות קטנה שבקטנות של המדיה החדשותית בישראל למה שקורה בבולגריה עד כה העלו חרס. כדוגמה, מדור חדשות החוץ של למהנט:

חדשות מהעולם? חתולה מניקה גור פיטבול וקרן קטלנית

אז מה מפרסמים כתבי חדשות החוץ? תרגיל בירדן, והפגנות המחאה בברזיל (אותן דוקא כן מסקרים), חתולה מניקה גור פיטבול (זה לא חדשות! חתולה *נשכה* גור פיטבול, זה חדשות!), תושבי ניו יורק תמהוניים ניסו להרכיב "קרן קטלנית", וסרטון וידאו מטלפון סלולרי של מורה זורק שולחן על תלמידה.
מבולגריה התקשורת הישראלית מתעלמת בדרך כלל (לא שתמיד יש כאן כאלה דברים מעניינים), אבל עכשיו ההתעלמות הזאת ממש זועקת.

למה התקשורת מתעלמת?

בעצם התקשורת העולמית כולה מתעלמת, ורק עכשיו מתחילה להתעורר. מתחילים לראות איזכורים בכלי תקשורת עולמיים (למשל בהולנדית באמסטרדם פוסט, בגרמנית ב-Der Spiegel, ב-BBC , אזכור ב-REDDIT , גם אל-ג'זירה מדווחים), לא רק בכלי התקשורת המקומיים בבולגרית ובאנגלית . ברוח ההווה המחאה רצה חזק מאוד בפייסבוק ובבלוגים פרטיים.היא מסוקרת ע"י ערוצי הטלויזיה, הרדיו והעיתונים.

אחת הסיבות להתעלמות העולמית היא שגם חלק מגופי התקשורת הבולגריים הגדולים עצמם מתעלמים מהמחאה (או מנסים להקטין ככל האפשר את ההתייחסות) .הסיבה לכך היא שגופי התקשורת האלה נמצאים בבעלות אדם שהוא עצמו אחד ממושאי המחאה.
סיבה נוספת להתעלמות היא אולי שאנשים מוחים כאן נגד שחיתות וקשרי הון-שלטון. ממשלות אחרות, וגופי התקשורת הממלכתייים שבבעלותן, אולי חוששים מהתלקחות "האביב האירופאי" אחרי שייראו מה קורה כאן.

על מה העם הבולגרי מוחה?

הבחירות והממשלה החדשה

לפני חודש וחצי היו כאן בחירות לפרלמנט ולממשלה, בדומה לאלה שהיו לא מזמן בארץ, רק שכאן בפרלמנט יש 240 מושבים, לא 120. המפלגה שבה הרוב בחר, "גרב" ГЕРБ (ראשי תיבות של "אזרחים למען הפיתוח האירופאי של בולגריה", בראשות בויקו בוריסוב , שהוא גם תמיד הפייבוריט שלי) זכתה רק ב-30% מהקולות (97 מושבים בפרלמנט), ולא הצליחה להתרומם להקים קואליציה.

במקום זה, 3 מפלגות מיעוט, מאוד לא-מבטיחות (אך מאוד אינטרסנטיות), חברו לקואליציה נגדה והקימו את הממשלה החדשה:

  • המפלגה הסוציאליסטית (לשעבר קומוניסטית), БСП, עם 26% מהקולות (84 מושבים בפרלמנט). שהפכה למנהיגת הקואליציה, בראשות פלמן אורשרסקי שהפך לראש הממשלה.
  • "התנועה למען זכויות וחופש", ДПС, ברשאות ליוטבי מסטאן התורקי, שהיא למעשה מפלגת מיעוטים שדואגת אך ורק לחזק את המיעוט התורקי בבולגריה (תורקיה היא שכנתנו ממזרח) לקחה את המקום השלישי עם 11% מהקולות (36 מושבים בפרלמנט) והפכה לשותפה השניה לקואליציה. השותפות הזאת כבר מתחברת ל-120 חברי פרלמנט.
  • 23 מושבים נוספים בקואליציה התווספו הודות להצטרפות מפלגת АТАКА (בתרגום לאנגלית: "Attack"', ובתרגום לעברית "תקיפה"), מפלגת ימין לאומנית פנאטית קיצונית (שלא ברור לי עדיין איך היא מסתדרת עם מפלגת המיעוט התורקית), בראשות וולן סידרוב, שמספיק מבט אחד קצר כדי לראות את הרצח בעיניו. חלק לא מבוטל מההפגנות כאן מופנות ישירות נגדו.

רוב העם מאוד לא מרוצה מהחיבור הקואליציוני הזה.
ימים ספורים לאחר הבחירות, נבחרי הציבור המורמים מעם התחילו לחזור בהם ולבטל הרבה הבטחות והצהרות שהושמעו לפני הבחירות (נשמע מוכר?). אחת הדוגמאות המובהקות: מנסים לבטל האיסור לעישון במקומות ציבוריים (שרק נכנס סוף סוף לתוקף בשנה האחרונה). עוד החלטות בעייתיות שקשורות בשחיתות קיצונית וקשרים של הון-שילטון, וגם דברים שיכולים לפגום בקשרים עם יתר מדינות האיחוד כבר נזרקו לאויר.

סוגיית דליאן פאבסקי

דליאן פאבסקי (Delian Peevski), טייקון, מולטי-מיליונר צעיר בן 32, בעל תאבון חזירי (לא רק בהקשר של אוכל) הפך להיות דמות מפתח במחאה הזאת, לאחר שאחת ההחלטות הראשונות של הממשלה החדשה היתה למנות אותו, בריון מגודל חסר השכלה וכישורים , אבל עם סכומי עתק של כסף עם עבר מאוד מפוקפק ומאפיונרי, לתפקיד ראש הסוכנות לביטחון לאומי, שקרויה בקיצור ДАНС (נהגה כמו "Dance"). תפקיד מקביל לתפקיד ראש השב"כ בארץ.

זה לא רק הון-שלטון-עולם-תחתון, אלא גם הון-שלטון-עולם-תחתון-עיתון. פאבסקי הוא בעלים של כמות לא מבוטלת של רשתות של חנויות ענק, של תחנות רדיו וטלויזיה ועיתונים אינטרנטיים ומודפסים. העם מאוד לא אהב את המינוי החזירי של המאפיונר-המיליונר לתפקיד כל כך רגיש ורם של בטחון פנים.

אומרים לא לחזירות ולא לשחיתות

ДАНСwithme# ו-ignorevolen#

למרות הבעלות של פאבסקי על אמצעי תקשורת פרטיים רבים במדינה, שמנסים ככל שהם יכולים להתעלם מהפגנות הענק שמתחוללות בחוץ, חלק גדול מהמחאה הוא באופן אישי נגדו ונגד המינוי. ברשת החברתית, הטאגים ДАНСwithme# (משחק מילים על השם של הסוכנות לבטחון לאומי, "Dance with me") ו-ignorevolen# (קריאה להתעלם מוולן סידרוב, מנהיג המפלגה הימנית-קיצונית-פנאטית, ומבניין המפלגה שלו, לאחר מאבק קצר שהוצת בין המפגינים לבין תומכיו של וולן) הפכו למזהים של המחאה ולסימון פוסטים רלוונטיים.

אחד מהשגי המחאה (שכבר הושג!!) הוא הפיכת ההחלטה וביטול המינוי שנתפר לפאבסקי לראשות הסוכנות לבטחון לאומי. בנוסף, מאחר והוא גם נאלץ מראש לוותר על מושב בפרלמנט כדי לקבל את המינוי הזה, הוא לא יכול באופן חוקי לשוב לפרלמנט. כך שהוא נזרק אל מחוץ למשחק.

הבולגרים עדיין לא מרוצים. עכשיו העם דורש שהממשלה כולה תתפטר. ולא נראה שהם מתכוונים להפסיק להפגין. אבל ההפגנות הן לא אלימות, כולם משתפים פעולה, אפילו מביאים בקבוקי מים לשוטרים בגלל החום הכבד. קל לשלם למישהו כדי לנסות להצית את ההפגנה מול השוטרים ולהפוך אותה לאירוע אלים רב נפגעים. בינתיים זה לא קרה. המפגינים וגם השוטרים שומרים על איפוק. הנה 10 סיבות שהמחאה בבולגריה היא מחאה לתפארת:

פוסטים נוספים

כאמור, בימנו כבר אין דרך לעצור את המדיום האלטרנטיבי של האינטרנט. הרשתות החברתיות שוקקות מידע על ההפגנות והעט המושחז של הבלוגרים העצמאיים מייצר תכנים ללא הרף.

פוסט של ידידי ועמיתי לעבודה, גיאורגי (ז'ורו) צ'וקוב המוכשר

פוסט חשוב של ידידי, גם הוא עמית לעבודה, וגם הוא מוכשר מאוד, סלבייקו (סלבו) אינגיליזוב

Slaveyko Ingilizov: Dear Europe, please help Bulgaria